לידוקאין הינה תרופה לאילחוש מקומי מקבוצת האמידים (amide), אשר התגלתה בשנת 1946 (ויקיפדיה) והשימוש בה החל ב 1948 בהתוויה של הפרעות קצב חדריות. כיום משתמשים בה פחות להפרעות קצב, והיא נמצאת בשימוש בעיקר לצורך מתן הרדמה מקומית. התוויות נוספות:
- ניתנת דרך הוריד באינדיקציה של כאב נוירופתי. הדיווחים הראשונים על יעילות הטיפול בלידוקאין דרך הוריד לטיפול בכאב נוירופתי פורסמו בסוף שנות ה 80. בפועל, אין אישור של ה FDA לטיפול בלידוקאין דרך הוריד לשיכוך כאב כלשהו, אולם טיפול זה נפוץ בעולם וניתן במרבית המקומות כטיפול off label. ישנם מאמרים המראים שטיפול זה יעיל גם למטופלים הסובלים מכאב רדיקולרי, פיברומיילגיה וכאב ממקור ממאירות.
- ניתן כטיפול לכאב עקב interstitial cystitis. הטיפול בבעיה זו ניתן בצורת שטיפה לכיס השתן דרך קטטריזציה שלו. גם כאן, אין אישור של ה FDA לטיפול זה והוא ניתן off label
- כמדבקה, כמשחה או כג'ל על פני העור לצורך אילחוש מקומי. בישראל למשחה המקומית קוראים EMLA או פרילידן. ולג'ל קוראים עזרקאין.
- כתרחיץ לפה במקרה של מוקוזיטיס אצל חולים הסובלים מכיבים כואבים בחלל הפה.
מבנה כימי ופרמקודינמיקה:
זמן מחצית החיים של לידוקאין הוא 120 דקות.
הלידוקאין עובר מטבוליזם בכבד ע"י CYP1A2 ו CYP3A4 לשלשה מטבוליטים, שכולם פעילים: MEGX, glycinexylidide (GX), N-ethylglycine (EG). זמן מחצית החיים של המטבוליטים הפעילים של לידוקאין הוא 12 שעות.
מנגנון פעולה:
הפעילות העיקרית של לידוקאין הינה עיכוב תעלות נתרן תלויות מתח (VGSC, voltage gated sodium channels). המטבוליט MEGX הוא בעל פעילות הדומה ללידוקאין עצמו בעיכוב תעלות הנתרן והמטבוליטים GX ו EG הינם בעלי פעילות שמעכבת טרנספורטר של גליצין, וכך גורמת לעליית רמתו בסינפסות, וכך, לפי ההשערה, גורמת להפחתת היפראלגזיה וכאב נוירופתי.
בנוסף, לידוקאין במתן תוך ורידי חוסם רצפטורים ל NMDA, ובכך מחליש תופעות של central sensitization.
מינון מומלץ ומינון מקסימלי:
כטיפול לוריד לכאב נוירופתי, ישנם פרוטוקולים שונים לטיפול. ברוב הפרוטוקולים הטיפול הוא סביב 5 מ"ג לידוקאין לק"ג משקל על פני חצי שעה עד שעתיים, או מינון קבוע למשקל ממוצע של 400 מ"ג או 500 מ"ג. בשל הסיכון להפרעות קצב, מקובל לבצע לקראת סדרת הטיפולים תרשים אק"ג, לבצע ניטור דופק של המטופל במהלך הטיפול ולתת את התרופה עם סופר טיפות.
בשימוש באמלה או פרילידן, יש למרוח 1.5 גר' עד 2 גר' על שטח עור של עד 10 ס"מ רבועים בשכבה עבה ולהניח מעל ניילון נצמד למשך שעה, כדי להשיג אפקט של אילחוש.
תופעות לוואי:
התופעות יכולות להשתנות בהתאם לדרך המתן. חלקן הגדול תלוי מינון.
1-10% מהמטופלים עלולים לסבול מכאב ראש (בעיקר כשניתן כ spinal asesthesia) ו/או צמרמורת (בעיקר כשניתן כ spinal asesthesia).
תופעות לוואי אחרות, השכיחות משתנה:
תופעות קרדיווסקולריות: ברדיקרדיה, הפרעות קצב, הלם, ואזוספאזם, בצקת, הסמקה, חסם במערכת ההולכה של הלב, תת לחץ דם, טרומבופלביטיס.
תופעות במערכת העצבים המרכזית: חרדה, אי- שקט, בלבול, סחרחורת, היפר והיפואסתזיה, עייפות, טעם מתכתי בפה, פסיכוזה, פרכוס, הפרעה בדיבור.
תופעות גסטרואינטסטינליות: בחילה, הקאה.
מטהמגלובינמיה: מצב שבו יש רמה גבוהה של מטהמוגלובין (המוגלובין שבו הברזל הוא Fe+3 במקום Fe+2). תסמיני מטהמוגלובמנמיה הינם הופעת עור כחול או אפור (גם השפתיים והציפרניים יכולים להיות בצבע זה), הפרעות קצב, סחרחורת, עילפון, עייפות ניכרת, חולשה, מצוקה נשימתית, פרכוסים.
LAST:
קיצור של Local Anesthetic Systemic Toxicity. עלול לקרות עקב טיפול בכל מאלחש מקומי. LAST גורם לתסמינים נוירולוגים וקרדיווסקולרים ועלול להיות קטלני. קיימים דיווחים ממרכזים שונים בנוגע לשכיחות התופעה (בין 0.3 ל 2.5 ל 1000 איש, ככל הנראה תלוי מינון ותלוי חומר האילחוש עצמו). תופעה זו עלולה לקרות בכל צורת מתן, אפילו במתן טופיקלי.
יש מספר גורמי סיכון ל LAST, בינהם הריון, גיל צעיר מאד או מבוגר מאד וחסר קרניטין. הטיפול בתופעה זו הוא בעיקרו טיפול בסימפטומים. לדוגמה, בהפרעות קצב יש לתת טיפול באמיודרון. בפרכוס יש לתת מידאזולם). טיפול שהוכח כיעיל הוא אמולסיה של ליפידים במתן תוך ורידי.
אינטרקציות בינתרופתיות:
ללידוקאין יש אינטרקציות בינתרופתיות רבות. מתוך האתר של UpToDate נלקחה רשימה של תרופות וחומרים שכיחים יותר, לכן רצוי לבדוק עם כל מטופל ומטופל הנוטל תרופות נוספות אם ישנה אינטרקציה בינתרופתית במקרים אינדיבידואליים:
- חסמי ביתא: עלולים להעלות את רמת הלידוקאין בסרום
- ברוקולי: גם צריכת ברוקולי עלולה להעלות את רמת הלידוקאין בסרום
- טבק (עישון): עלול להפחית ריכוז לידוקין
- CYP1A2 inducers or inhibitors: עלולים להשפיע על רמות הלידוקאין, שכן הוא עובר מטבוליזם באמצעות CYP1A2
- CYP3A4 inducers/inhibitors: עלולים להשפיע על רמות הלידוקאין, שכן הוא עובר מטבוליזם באמצעות CYP3A4
- מאלחשים מקומיים אחרים
הריון והנקה:
הריון: לידוקאין עובר את השליה ויכול להגיע למערכת של העובר. התרופה עלולה לגרום להפרעות קצב ולתופעות נוירולוגיות בעובר, לכן יש להשתמש בלידוקאין בנשים בהריון באופן מושכל. ההמלצה של הארגון האמריקאי לגינקולוגיה ומיילדות (ACOG) היא לא לדחות ניתוחים דחופים ולא להמנע מהרדמה מקומית באמצעות לידוקאין אצל נשים בהריון, אולם אם מדובר בניתוח אלקטיבי, מומלץ לדחות אותו אחרי הלידה. לידוקאין ניתן כטיפול בהרדמה מקומית לפני טיפול בקטטר אפידורלי וכן להרדמה מקומית לפני אפיזיוטומיה.
הנקה: לידוקאין מגיע לחלב אם בריכוזים נמוכים יחסית, ולכן בעקרון אין מניעה להשתמש בלידוקאין אצל נשים מניקות.
התאמות במקרה של אי ספיקה כלייתית:
כשה GFR קטן מ 30ml/min, יש להפחית את מינון הלידוקאין.
התאמות במקרה של אי ספיקה כבדית:
באי ספיקה כבדית, יש להפחית את מינון הלידוקאין.
תודה לד"ר ליאור יהושע.
מקורות:
אתר UpToDate
אתר ויקיפדיה (תרשים המבנה הכימי של לידוקאין)
Alaa Abd-Elsayed, editor. Infusion Therapy (e-book), 2019
Na HS, Ryu JH, Do SH. The role of magnesium in pain. In: Vink R, Nechifor M, eds. Magnesium in the Central Nervous System. Adelaide, Australia: University of Adelaide Press; 2011:157–65
Challapalli V et al. Systemic administration of local anesthetic agents to relieve neuropathic pain. Cochrane Database Syst Rev. 2005 Oct 19;2005(4)
Iacob B et al. Tertiary Care Clinical Experience with Intravenous Lidocaine Infusions for the Treatment of Chronic Pain. Pain Med. 2018 Jun 1;19(6):1245-1253
Medrik- Goldberg et al. Intravenous lidocaine, amantadine, and placebo in the treatment of sciatica: a double-blind, randomized, controlled study.
Reg Anesth Pain Med. Nov-Dec 1999;24(6):534-40
Peixoto et al. Intravenous lidocaine for cancer pain without electrocardiographic monitoring: a retrospective review. J Palliat Med. 2015 Apr;18(4):373-7
Tremont-Lukats et al. Systemic administration of local anesthetics to relieve neuropathic pain: a systematic review and meta-analysis. Anesth Analg. 2005 Dec;101(6):1738-49
The post תרופת החודש: לידוקאין/ נכתב ע"י ד"ר הילי גלעדי first appeared on האגודה הישראלית לכאב.