תאריך/זמן
04/06/2021 - 07/06/2021 / כל היום

The post ISURA 2021 Meeting | Online Interactive Sessions first appeared on האגודה הישראלית לכאב.

Join the #EFICAcademy now

Find out more in our next #EFICAcademy Webinar

Register now

The post Reasons to Join the #EFICAcademy Now first appeared on האגודה הישראלית לכאב.

תאריך/זמן
23/06/2021 / כל היום

BiomedTAU_Seminar Prof Efrati Shai_236

The post Hyperbaric oxygen therapy in pain management | 23 June, 2021 first appeared on האגודה הישראלית לכאב.

השתתפותכם בסקר בין-לאומי בקרב רופאים הרושמים קנאביס רפואי לטיפול בכאב כרוני

The post סקר בין-לאומי בקרב רופאים הרושמים קנאביס רפואי לטיפול בכאב כרוני first appeared on האגודה הישראלית לכאב.

תאריך/זמן
16/11/2021 - 18/11/2021 / כל היום

מקום:מלון פסטורל כפר בלום

סוף סוף נפגשים!

The post הכנס השנתי - האגודה הישראלית לכאב | 16-18.11.2021 | מלון פסטורל כפר בלום first appeared on האגודה הישראלית לכאב.

The post "עובדים" על המוח: פלצבו - כשכדור שאין בו כלום מרפא כאב בצורה מיטבית first appeared on האגודה הישראלית לכאב.

The post מי חש יותר כאב: גברים או נשים? התשובה המפתיעה first appeared on האגודה הישראלית לכאב.

קטמין הוא אנטגוניסט לא תחרותי של הרצפטור ל NMDA שחוסם גלוטמט (1). מנגנון הפעולה של תרופה זו נמצא בשנת 1981 (מאמר 1). התרופה יוצרת תגובה דמויית- קטלפסיה (מצב בו השרירים קפואים ללא תזוזה), שבה המטופל נמצא בדיסוציאציה מסביבתו ע"י פעילות ישירה של התרופה על הקורטקס המוחי ועל המערכת הלימבית. מינונים נמוכים של התרופה (subanesthetic) גורמים לאנלגזיה, למודולציה של central sensitization וכן למודולציה של היפראלגזיה ושל סבילות לאופיואידים (opioid tolerance) (1).

התרופה פותחה בשנות ה 60 של המאה הקודמת ע"י הרוקחים של חברת Parke Davis והשימוש בה החל ב 1965. תרופה שקדמה לקטמין, פנציקלידין (phencyclidine, PCP), אשר פותחה בשנת 1926 (2), ניתנה בעיקר לבעלי חיים לצורך השריית סדציה ואנלגזיה לקראת פרוצדורות. בשנים 1968 ו 1969 תוארו מקרים של שימוש בפנציקלידין בבני אדם, ותרופה זו נמצאה כתרופה אנלגטית טובה לצרכים פריאופרטיביים, אולם בשלב ההתאוששות נצפו מקרים רבים של דליריום, פסיכוזה והעדר תחושה ממקור מרכזי. לאור התופעות הללו נערכו מחקרים למציאת תרופה שתביא לאנלגזיה יעילה עם מינימום תופעות פסיכוטיות, וכך פותח קטמין (3).  קטמין ניתן בהתוויה מאושרת אחת: אינדוקציה ושמירה על הרדמה  (1) בפרוצדורות ניתוחיות או אבחנתיות הדורשות הרדמה מלאה (4)

אינדיקציות נוספות שהן off label לקטמין הינן (1):

• כטיפול באי שקט (אגיטציה)
• לשיכוך כאבים בכאב חריף או כרוני במינון שהוא תת- אנסתטי (subanesthetic dose)
• כטיפול אנטידכאוני אצל חולים עם דיכאון מג'ורי (יוניפולרי) החווים על רגע זה ארוע דכאוני נוסף (depressive episode)
• כטיפול למטופלים מונשמים ביחידות טיפול נמרץ לצורך אנלגזיה וסדציה
• אינדוקציה של סדציה מהירה לצורך אינטובציה מחוץ לבית החולים (3)
• כטיפול בסטטוס אפילפטיקוס עמיד

מבנה כימי ופרמקודינמיקה:

(3)

זמן מחצית החיים של קטמין הוא 2.52 שעות (5) .

קטמין פועל במספר מנגנונים. מנגנון הפעולה של קטמין כאנטי- דפרסנטי לא ידוע לחלוטין, אולם מספר מחקרים מצביעים על רצפטונים מסויימים שאליהם קטמין או מטבוליטים שלו נקשרים (1). מעבר לפעילות ה NMDA- אנטגוניסטית, יש לקטמין אפקטים אנלגטים ונוגדי דיכאון שלא מוסברים ע"י מנגנון ה NMDA לבדו. תימוכין לכך נמצא בכך ש NMDA- אנטגוניסטים אחרים לא גרמו לאפקט האנטידכאוני, כפי שקטמין גרם.(6)

מנגנונים אחריום שמיוחסים לפעילות של קטמין הינם:

• אפקטים אנטיכולינרגיים
• העלאת רמת נוראפינפרין ודופמין, מה שמוביל לאפקט סימפטומימטי
• מודולציה של מסלולי האופיואידים (7). לפי UpToDate, קטמין הוא אגוניסט של הרצפטור לאופיואידים, ולכן הוא יעיל לטיפול בכאב חריף (1)
• דיכוי ציטוקינים פרו-אינפלמטוריים
• פעילות על ה alpha amino-3-hydroxy-5-methyl-4-isoxazole propionic acid (AMPA) receptor. הפעילות האנטי-דכאונית של קטמין מיוחסת לפחות חלקית לאקטיבציה של ה AMPA- רצפטור ע"י המטבוליט של קטמין, (2R, 6R)-hydroxynorketamine

קטמין עובר מטבוליזם בעיקר דרך CYP2B6 וכן, פחות, דרך CYP 2C9  ו CYP3A4.

מינון מומלץ ומינון מקסימלי:

כאמור, הטיפול בקטמין בכאב חריף ובכאב כרוני הוא טיפול off label, שכן האינדיקציה המאושרת היחידה לשימוש בקטמין היא השראת סדציה ושמירה עליה. הפרוטוקולים הטיפוליים לטיפול באמצעות קטמין לכאב חריף וכרוני הינם פרוטוקולים מוצעים, אשר הובאו ב UpToDate.

בכאב חריף: דרך הוריד- בולוס של 0.25-0.5 מ"ג לק"ג (מקסימום 35 מ"ג) ובהמשך מינון של 0.05-0.25 מ"ג/ק"ג/שעה למשך 48-72 שעות, תוך ניטור סימפטומים ושנוי מתון של המינון בהתאם. יתכנו מצבים בהם יהיה צורך במינון גבוה יותר (עד מיליגרם אחד לק"ג לשעה), למשל אצל מטופלים שהם  opioid tolerant או סובלים מ opioid induced hyperalgesia

בכאב כרוני: דרך הוריד, טיפול אינטרמיטנטי- בולוס של 0.25-0.6 מ"ג ל ק"ג (מקסימום 60 מ"ג) על פני 4-6 שעות, תוך ניטור סימפטומים, פעם ביום, למשך 2-10 ימים או לפי הצורך.

דרך הוריד, טיפול continuous- מינון התחלתי של 0.05 עד 0.15 מ"ג/ק"ג/שעה ליום אחד באשפוז חד יומי. באשפוז מלא, ניתן לתת את הטיפול במינון הזה למשך 2-5 ימים, עם טיטרציה עד להשגת רמת כאב נסבלת ללא בעית טולרביליות. טווח המינון הוא בדרך כלל 0.02-1 מ"ג/ק"ג/שעה.

תת עורית- מינון התחלתי של 0.1 עד 0.6 מ"ג/ק"ג (לרוב 2.5-25 מ"ג) לפי הצורך. לבצע טיטרציה עד להשגת רמת כאב נסבלת ללא בעית טולרביליות. במטופלים הזקוקים לטיפול ממושך, להמשיך עם עירוי תת עורי של 0.1 עד 1.2 מ"ג/ק"ג/שעה, מינון מקסימלי עד 500 מ"ג.

טיפול פומי: חשוב: יש לתת רק בחולים מאושפזים במסגרת של טיפול פליאטיבי עם כאב שלא הגיב לטיפולים מקובלים אחרים. מינון התחלתי של 0.5mg/kg/day, לחלק ל 3-4 פעמים ביום לפי הצורך. לאחר מכן להוסיף במרווחים של ~5mg/dose, בהתאם לרמות כאב וסבילות. מקסימום העלאה יומית במינון- 15-20 מ"ג. מקסימום מינון יומי- 800 מ"ג/יום.

תופעות לוואי, אינטרקציות בינתרופתיות, טיפול בהריון ובהנקה ושימוש באי ספיקת כליות ואי ספיקת כבד- על כך במהדורה הבאה.

מקורות:

• אתר UpToDate
• https://emedicine.medscape.com/article/1010821-overview
• D Lodge et al. Ketamine and Phencyclidine: the good, the bad and the unexpected. British Journal of Pharmacology (2015) 172 4254–4276
• אתר הרוקחים http://www.drug.co.il/bygeneric.asp?gen_id=3331&drugID=2889
• J A Clements et al. Bioavailability, Pharmacokinetics and Analgesic Activity of Ketamine in Humans. Journal of Pharmaceutical sciences (1982) 71 539-542
• Alaa Abd-Elsayed, editor. Infusion Therapy (e-book). 2019, page 18
• Williams NR et al. Attenuation of antidepressant effects of ketamine by opioid receptor antagonism. Am J Psychiatry (2018) 175 1205–15

The post תרופת החודש: קטמין, חלק ראשון / נכתב ע"י ד"ר הילי גלעדי first appeared on האגודה הישראלית לכאב.

The FM/a Test is a blood test used for the diagnosis of fibromyalgia. It is available for use in patients of any age who have at least four of the typical symptoms of fibromyalgia.1

The post בדיקת דם לפיברומיילגיה first appeared on האגודה הישראלית לכאב.

Perioperative Use of Gabapentinoids for the Management of Postoperative Acute Pain A Systematic. Review and
Meta-analysis

The post ליריקה בכאב לאחר ניתוח first appeared on האגודה הישראלית לכאב.

כחלק מעידוד מחקר בנושא כאב בישראל, האגודה הישראלית לכאב תעניק, גם השנה, עד שלושה מענקי מחקר. המענק יכול לשמש לביצוע מחקר שלם, חלק מתוך מחקר גדול, או לביצוע מחקר היתכנות שתוצאותיו תסייענה לתכנון מחקר בקנה מידה גדול יותר או להגשת הצעות מחקר לקרנות חיצוניות. בקשות למענק יישפטו ע"י שופטים מכלל חברי האגודה כמו גם שופטים חיצוניים. המענקים יוענקו לבקשות שיקבלו את ההערכות הגבוהות ביותר.

סכום המענק: עד 10,000 ₪
מועד הגשת בקשות למענק: עד 15.9.21

מועד קבלת החלטות: אוקטובר-נובמבר 2021. הודעות בכתב יישלחו לזוכים ושמות הזוכים יוכרזו בכנס האגודה.

נוהלי הגשת בקשה למענק מחקר

1. רשאים להגיש רק חברים באגודה הישראלית לכאב רצוף משנת 2019 ואשר חברותם תימשך במהלך תקופת המענק (רופאים, אחיות, פסיכולוגים, פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים, מרפאים בעיסוק, מדענים, דוקטורנטים).
2. חברים שזכו במענק מחקר מטעם האגודה הישראלית לכאב אינם רשאים להגיש הצעה בשנתיים העוקבות לזכייה.
3. לא ניתן להגיש יותר מבקשה אחת בכל מועד.
4. לא ניתן להגיש יותר מבקשה אחת מכל מעבדה\יחידת מחקר.
5. את הבקשה ניתן להגיש בעברית או באנגלית.
6. את הבקשה יש לשלוח במייל למזכירת האגודה גב' דפנה דייגי – israelpain@gmail.com
7. היקף בקשה לא יעלה על 5 עמודים, לא כולל מקורות, בפונט 12, רווח כפול.
8. על הבקשה להכיל את החלקים הבאים-
   1. כותרת המחקר בעברית ובאנגלית
   2. שמות מגישי ההצעה, תואריהם, המוסד אליהם שייכים ותפקידם במוסד זה
   3. תקציר באורך 250 מילים (הכולל מבוא קצר, מטרות ושיטות)
   4. מבוא-רקע מדעי (סקירת ספרות)
   5. מטרות המחקר והשערות
   6. שיטות- הכוללות הצדקת וחישוב גודל המדגם, כלי מדידה, שיטות מדידה ומהלך המחקר
   7. טבלת תקציב הכוללת סכום מבוקש, ופרוט לגבי הוצאות צפויות על פי חלוקה לתת-סעיפים והנמקה לתקציב. במידה ובקשת המענק הינה עבור חלק ממחקר גדול, יש לציין זאת גם בחלוקה התקציבית.
9. את בקשות המענק יש לשלוח בשני קבצים; אחד מלא ואחד חשאי, כלומר זהה לבקשה המלאה אולם בו לא מצוינים שמות המגישים ואין אזכורים לגבי מקום עריכת המחקר. עותק זה יישלח לבודקי הצעת המחקר.
10. בנוסף לבקשה, יש להגיש גם קורות חיים + רשימת פרסומים מקוצרת (5 שנים אחרונות) של מגיש ההצעה

חשוב לציין :

• על הזוכים להגיע לכנס השנתי לשם קבלת המענק.
• המענק ניתן לשנה אחת.
• המענק יינתן רק לאחר הצגת אישור ועדת הלסינקי\אתיקה מוסדית לביצוע המחקר ולאחר חתימה על חוזה עם האגודה הישראלית לכאב.
• במידה ומשיכת כספי המענק לא תתבצע תוך שנה מיום קבלת מכתב הזכאות למענק, לא יתאפשר שימוש בכספי המענק.
• חברים הזוכים במענק יתבקשו לשלוח דוח התקדמות 6 חודשים לאחר קבלת המענק (אשר הוא תנאי לקבלת המחצית השנייה של המענק) וכן דוח סכום המחקר בתום שנת המחקר.
• חברים שיזכו במענק יתבקשו להציג את מחקרם בכנס של האגודה הישראלית לכאב.
• חברים שיזכו במענק יתבקשו לציין בפרסומיהם השונים כי המחקר קבל תמיכה כספית מהאגודה הישראלית לכאב.

בברכה,

ד"ר איתי גור אריה                                           פרופ' רות דפרין
יו"ר האגודה הישראלית לכאב                            מרכזת מחקר באגודה הישראלית לכאב

The post האגודה הישראלית לכאב | קול קורא למענק מחקר - 2021 first appeared on האגודה הישראלית לכאב.

לקראת הכנס השנתי של האגודה הישראלית לכאב 2021, הנכם מוזמנים להגיש תקצירים להרצאות

The post קול קורא להגשת תקצירים לכנס השנתי של האגודה הישראלית לכאב | 16-18.11.2021 | מלון פסטורל כפר בלום first appeared on האגודה הישראלית לכאב.

המרכז ללימודי המשך ברפואה של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם המרכז למחקר קליני וטיפול בקנאביס רפואי של מרכז רפואי שיבא גאים להציג את המחזור הראשון של קורס הרופאים העוסק בהיבטים קליניים בטיפול בקנאביס.

The post היבטים קליניים מתקדמים בטיפול בקנביס | קורס מתקדם first appeared on האגודה הישראלית לכאב.

האיגוד הבינלאומי לחקר הכאב IASP סיים מחקר מקיף שכלל סקירה של השימוש בקנאביס ובקנאבינואידים לטיפול בכאבים ומפרסם את מסקנות הממצאים ב-12 מאמרים מדעיים בגיליון מיוחד של העיתון המדעי PAIN שיצא בחודש יולי השנה.

לאחר עבודת צוות נרחבת ביותר של וועדה נשיאותית של ה- IASP שנמשכה שנתיים וחצי בה נערך מחקר שכלל סקירות של מחקרים מעבדתיים בחיות ומחקרים קליניים בבני אדם, פירסם האיגוד הצהרה האומרת "כי בשל היעדר הוכחות ממחקרים באיכות גבוהה, הוא אינו תומך בשימוש הכללי בקנאבינואידים למטרת טיפול בכאב. למרות שיש נתונים פרה-קליניים התומכים בהשערה של שיכוך כאבים בקנאביס ובקאנבינואידים, הראיות הקליניות, מטילות ספק ביעילותם, ואינן מספקות ראיות מבוססות על יעילותם ובטיחותם אשר מגיעות לסף שבו IASP יכול לאשר את השימוש הכללי בהם לשליטה ולשיכוך כאבים."

IASP גם פירסם רשימת המלצות של סדרי עדיפויות למחקר על מנת לקבוע באופן ראוי את פוטנציאל היעילות, ולאשר את בטיחותם של הקנאביס והקנאבינואידים בטיפול בכאב.

אנדרו רייס, פרופסור לחקר הכאב, במחלקה לכירורגיה וסרטן, הפקולטה לרפואה, מכללת אימפריאל לונדון ויו"ר צוות המשימה הנשיאותי של ה- IASP בנושא קנאביס ושיכוך קנאבינואידים אומר: "למרות ש- IASP אינו יכול לאשר את השימוש הכללי של קנאביס וקנאבינואידים לטיפול בכאבים בשלב זה, איננו רוצים לבטל את חוויותיהם של אנשים עם כאבים שמצאו תועלת מהשימוש בהם". "זו לא סגירת דלת בנושא". הוא הוסיף: "זוהי קריאה למחקר קפדני ומבוסס יותר כדי להבין טוב יותר את היתרונות מצד אחד ואת הנזקים הנובעים משימוש אפשרי בקנאביס רפואי, תרופות מבוססות קנאביס וקנאבינואידים סינתטיים. כול זאת במטרה להקל על הכאב, אבל גם להקנות לחולים ולציבור בטיחות באמצעות תקינה". פרופ' רייס הוסיף בדאגה:  "חקיקה במקומות מסוימים אישרה, כנראה, שימוש בקנאביס רפואי ללא התייחסות לנהלי הרגולציה המקובלים לאישור שיווק תרופות. יתר על כן, במקום שמותר כיום שימוש "פנאי" בקנאביס, קיים סיכון שחולים עשויים להשתמש בקנאביס לשיכוך כאבים ללא התייעצות ומעקב רפואי, כמקובל, ולגרום לנזק".

הנשיא הקודם של IASP פרופ' לארס ארנדט-נילסן, שהקים ועמד בראש צוות המשימה מדגיש כי "IASP קורא גם ליצירת מפת דרכים למחקר מקיף עם סדרי עדיפויות הכוללים זיהוי חולים עם כאב שעשויים להפיק את התועלת המירבית ביותר מקנאביס או קנאבינואידים, לעומת אלה העלולים להיות בסיכון הגבוה ביותר לפגיעה. כמו כן, יש להרחיב את בדיקת מיגוון התרכובות הכימיות שנבדקו, לזהות מינונים מתאימים והשפעותיהם ולקבוע מהן השיטות האופטימליות למתן החומר למטופל".

להלן תקציר המחקרים לפי נושאים:

תוצאות ניסויים מעבדתיים בחיות

במהלך 3 העשורים האחרונים חלה התקדמות משמעותית בהבנת הפיזיולוגיה, הפרמקולוגיה והכימיה של האנדוקנאבינואיד והקנאביס ביונקים. נמצאו אתרים אנדוגניים ואקסוגניים המהווים בסיס לאנלגזיה של קנאבינואידים. אולם, גם נמצא כי חומרים אלה הינם בעלי השפעה נרחבת ובעיקר על המוח שעלולה להיות מזיקה.

נבדקו 171 מחקרים שכללו קנאבינואידים שונים, תרופות מבוססי קנאביס וחומרים בעלי השפעה על המערכת האנדוקנאבינואידית. המחקרים בדקו השפעת החומרים השונים על כאב ממקור של נזק עצבי או ממקור פתולוגי אחר, בעיקר על חולדות וממין זכר. הנתונים של הסקירה השיטתית תומכים קונספטואלית בקנאבינואדים כמשכך כאבים ומוצא כי היעילות תלויה בסוג התרופה, בהרכב החומר ובמודל הניסויי. חלקם של החומרים שנבדקו יעיל בכאב עצבי (נאורופתי), חלקם בכאב דלקתי וחלקם בשני סוגי הכאב. קשה היה להסיק מתוך הניסויים בחיות מעבדה את היעילות הקלינית של החומרים שנבדקו זאת משום שכללו חומרים רבים ושונים ומודלים שונים של נזק לחיה. למרות שהממצאים תומכים בהשערה שקנאבינואידים הינם בעלי פוטנציאל לשיכוך כאב, היישום הקליני היעיל והבטוח של חומרים אלו עדיין לא ישים.

ניסויים קליניים

ממצאים מבוססים מדעית ליעילות קנאביס וקנאבינואידים במצבי כאב שונים נבדקו ב-57 סקירות שיטתיות מדעיות שעורכיהן הצהירו כי נעשו בצורה קפדנית ומבוקרת. אולם התברר כי 41 מהסקירות היו ברמה מדעית נמוכה מאד ו-8 סקירות ברמה נמוכה. (AMSTAR -2) ולכן לא ניתן להסתמך עליהן. נבדקו 32 מחקרים חדשים יותר של מטא-אנליזה בעלי איכות גבוהה ומוקפדים שכללו קבוצות ביקורת אקראיות וכללו 7217 משתתפים. בניסויים הקליניים השתמשו בעיקר ב-nabiximols, (תרופה מבוססת קנאביס CBM ), 9-THC סינטטי (קנאבואיד) או קנאביס. כול הניסויים שנסקרו ובכול סוגי הכאב שנבדקו נמצא שהניסויים או לא ברורים או עם נטייה חזקה להטייה של המסקנות העולות מהמחקר. הוועדה הנשיאותית לא מצאה אף לא מחקר אחד ברמה בינונית או גבוהה. יעילות סטטיסטית נמוכה נמצאה בטיפול בקנאביס לטיפול שארך פחות מ-7 ימים או לטיפול ב- nabiximols לטיפול שנמשך יותר מ-7 ימים. כמו כן נמצאו תופעות לוואי בלתי רצויות במקבלי הטיפול בהשוואה לקבוצת הביקורת שלא קיבלה טיפול. ובנוסף לא נערך ניסוי שכלל ילדים או ניסוי שכלל רק זקנים. לפיכך מסקנת הוועדה היו, כי אין הוכחות ליעילות קנאבינואידים, קנאביס או CBM לטיפול בכאב.

החשש לנזק

קיים חשש לגבי הפוטנציאל לנזקים של קנאביס וקנאבינואידים במיוחד כאשר ניתן מינון גבוה ו/או משך שימוש ארוך לטיפול במצבים כרוניים. מהניסויים האקראיים מבוקרי פלסבו של משתתפים עם מצבים של כאב קליני, העדויות על נזקי קנאביס וקנאבינואידים מוגבלים ומצביעים על תופעות לוואי שכיחות שאינן מסכנות חיים בשיעור שעולה על 10% כגון סחרחורת, הירדמות ועייפות. חסרים נתונים של תופעות לוואי ממחקרים מבוקרים ובאיכות גבוהה ארוכי טווח בכאבים כרוניים שאינם סרטניים. עדויות עקיפות ממחקרי אוכלוסייה הכוללים שימוש לא רפואי בקנאבינואידים מצביעים על קשר לנזקים כולל פסיכוזה, השפעות קוגניטיביות בקרב מתבגרים וצעירים, תאונות דרכים, בעיות נשימה ומשקל לידה נמוך בתינוקות של אימהות שנחשפו לקנאביס. לפיכך, ככל שמחקר על הנזקים מתקדם, השימוש בקנאביס וקנאבינואידים לטיפול בכאבים צריך להתבסס על העדויות החדשות ולשקול תועלת מול סיכון.

רגולציה ושיווק

האיגוד הבינלאומי לחקר הכאב מודאג מכך שבתחומי שיפוט מסוימים השיווק והשימוש בקנאביס רפואי הותרו לשימוש ללא התייחסות מספקת לכללי הרגולציה והתקינה הרגולטורית והמקובלת לאישור תרופות, ובסטנדרטים הרגולטוריים של תעשיית ייצור התרופות, ובקרת איכות מתאימה. תהליך זה מוריד תמריץ של חברות תרופות לביצוע ניסויים קליניים חיוניים ברמה גבוהה הדרושים לביסוס יעילות ובטיחות. בנוסף, האיגוד הבינלאומי לחקר הכאב מודאג מכך שלעיתים קרובות אין אמצעי הגנה רפואיים קפדניים לאנשים שמקבלים ומשתמשים בקנאביס למטרות טיפול בכאב ללא ייעוץ ופיקוח קליני מתאים.

ההיבט העסקי והמיסוי הכבד הקשור למסחור קנאביס ה"פנאי" והקנאביס הרפואי נמצא בעימות פוליטי ומשפיע על קבלת החלטות מושכלות. אימוץ מדיניות של רגולציה קפדנית של ייצור, מכירה ותכולת THC ומזהמים מותרים של מוצרי קנאביס עשויה להגביר את בטיחות השימוש בהם. איסור פרסום וקידום מכירות, יחד עם תוכניות חינוך ציבוריות המיועדות לקבוצות פגיעות כמו מתבגרים ונשים בהריון, יכולות לסייע בהפחתה של חלק מהנזקים החברתיים. יישום וחיזוק גישות מבוססות על ראיות מדעיות להגבלת נהיגה ותפעול מכונות בהשפעת קנאבינואידים פסיכואקטיביים יכולות לסייע בהפחתת מספר התאונות. מאחר שהמהירות שבה צומחים שוקי הקנאבינואידים עולה על המהירות שבה נוצרים נתוני מחקר באיכות גבוהה, יש ליישם במהירות את הצעדים להפחתת נזקים לפרט  ולחברה.

פרופ' מיכאל טל , לשעבר יו"ר האגודה הישראלית לכאב

The post מסקנות האגודה הבינלאומית לחקר הכאב IASP בנוגע לטיפול בקנאביס ובקנאבינואידים בכאב/פרופ' מיכאל טל first appeared on האגודה הישראלית לכאב.

The post ההרשמה נפתחה - כנס האגודה הישראלית לכאב 2021 | 16-18.11.2021 | מלון פסטורל כפר בלום first appeared on האגודה הישראלית לכאב.

לפתיחה בחלון חדש הקליקו כאן

ההרשמה לכנס עודנה פתוחה דרך אתר האינטרנט

The post לו"ז הצגות מחקר כאב בישראל שיוצגו בכנס השנתי של האגודה הישראלית לכאב | 16-18.11.2021 | מלון פסטורל כפר בלום | ההרשמה פתוחה! first appeared on האגודה הישראלית לכאב.

ספר על עצמך: היכן נולדת, איפה גדלת והתחנכת, מה הביא אותך להתמחות בתחום של טיפול לשיכוך כאב?

נולדתי באזור נהר דון, שידוע גם כאזור התיישבות של קוזקים. בשלב מאוחר יותר בילדותי עברנו לטשקנט. אלה היו שנות ה-60 ושם ביליתי את ילדותי. אחד הזכרונות הכי חזקים שלי הוא כשהכריחו אותנו לישון בצהריים בגן, אז אבא שלי זייף את תעודת הלידה שלי כדי שאעלה לכיתה א' ולא אצטרך לישון בצהריים. בבית ספר היסודי שבו למדתי הייתה השקעה בלימודי מתמטיקה גבוהה כבר בשלבים מוקדמים. בתיכון למדתי 15-16 שעות כימיה בשבוע. מדע משך אותי, היה לי קל, וככה מבחינתי הוחלט מה אעשה כשאהיה גדול. ההורים שלי ניסו לשכנע אותי ללמוד מינהל עסקים או הנדסה, אבל אני ננעלתי על לימודי רפואה. כל השאר נראה לי נורא משעמם. זה היה סיכון, כי אם לא הייתי מתקבל ללימודי רפואה, הייתי צריך להתגייס לצבא הרוסי, אבל למזלי התקבלתי. סיימתי את בית הספר בגיל 16 ומייד התחלתי ללמוד רפואת ילדים.
במציאות שבה ליהודים הוקצו אולי 1% מהמקומות בבית הספר לרפואה התחרות הייתה קשה ביותר. אחותי גם התחילה ללמוד רפואה מספר שנים לפניי, ואני מניח שזה גם השפיע עליי. מעבר לזה, סבתא שלי הייתה רופאה וגם האחיות של סבתא שלי היו רופאות. אבא שלי מאד רצה להיות רופא ולא הצליח, אז אני מאמין שגם לזה הייתה השפעה על ההחלטה שלי.

כשסיימתי לימודי רפואה כללית ורפואת ילדים, התחלתי התמחות בהרדמה ותת התמחות בכירורגיה, ועבדתי כרופא מרדים וכירורג. במקביל עשיתי PhD  בטיפול נמרץ, ואז עליתי ארצה בתחילת שנות ה-90 והתמחיתי בהרדמה. הגיע שלב שהרגשתי שמיציתי את המקצוע. אני משועמם בקלות וצריך ריגושים, ולכן התחלתי לחקור ולבדוק מה מושך אותי.

הבחירה שלי בסופו של דבר ברפואה לשיכוך כאב הייתה תוצאה של תפיסת עולם שלמה שהתגבשה אצלי במשך השנים, כאדם וכרופא. אין אדם בעולם שאין לו איזשהו כאב. במובן מסוים הכאב הוא משהו שמאחד את כל האנושות. משותף לכל בני האדם. זה ריתק אותי.

זהו תחום בלתי מוגבל, שמכיל בתוכו את כל המקצועות שלמדתי והרבה מעבר לזה. לא משנה מה אני אעשה ואיפה אני אהיה, תמיד יהיה שם מישהו שסובל מכאב. כל רופא, לא משנה במה הוא מתמחה, יכול למצוא את עצמו ברפואה לשיכוך כאב.

מי מקור ההשראה שלך?

ההורים שלי היו מקור ההשראה שלי רוב חיי. בעיקר אמא שלי. הם היו אנשים גדולים, אנשי רוח, עם נוכחות מלאת עוצמה. תמיד רציתי להיות דומה להם. אבא שלי היה זהיר ושקול. אמא שלי הייתה חדה מאד. יש בי משניהם.

רפואת כאב היא התמחות חדשה יחסית. מהן פריצות הדרך של התחום?

פריצת הדרך הכי גדולה לדעתי ברפואת הכאב נכון לעכשיו היא כל הטיפולים הנוירומודולטיביים. הצד הפארמקולוגי עוד לא מיצה את עצמו, הצד הפסיכולוגי צריך פריצת דרך אבל אנחנו לא שם, גם לא הרפואה המשלימה, אבל עם הנוירומודולציה אני מאמין שאנחנו ממש על סיפה של מהפכה.

בשנים האחרונות יש גידול חריג בדרישה לרופאי כאב, ועדיין אנחנו מדברים על כ-86 מומחי כאב בארץ. איך לדעתך נראה העתיד של רפואת הכאב? 

לדעתי רפואת הכאב תתפצל לתחומים ותהפוך למולטידיסציפלינרית – רפואת כאב שיקומי, פסיכולוגיה, נוירומודולציה, אונקולוגיה וכו'. אין אדם אחד שיכול להתמקצע בכל  תחומי רפואת הכאב. עברו הזמנים של רופא אחד להכל. זה יקרה גם ברפואת הכאב. אנחנו כבר רואים את המהלכים שעושים חלק מהרופאים לכיוונים של טיפולים פולשניים, או של טיפול בפסיכולוגיה.
מצד שני, אני מאמין שצריך להיות גוף אחד שמאחד את כל התחומים וכל המטפלים ואני רוצה להיות חלק מגוף כזה.

זה החלום שלי. אני מקווה שזה יקרה בזמני. הטיפול השלם באדם, בצורה מולטידיסציפלינרית, הוליסטית, זה החזון שלי. הייתי רוצה לקחת מטופל וללכת איתו יד ביד, תוך מתן ליווי, תמיכה ומעקב מסודרים לאורך הדרך. אני יכול להגיד לו לאן ללכת אבל אני עוקב אחריו והוא תמיד חוזר אליי.

The post הכר את המומחה, והפעם עם ד"ר סלבה אהרון first appeared on האגודה הישראלית לכאב.

תרופת החודש, קטמין, חלק שני (1):

תופעות לוואי:

כ 12% עלולים לסבול מתופעות שקשורות למערכת העצבים המרכזית, וכוללים בעיקר התעוררות ממושכת מהרדמה, או התעוררות שמופיעות בה התופעות הבאות:

• בילבול
• דליריום
• התרגשות
• הלוצינציות
• התנהגות לא רציונלית
• חזיונות דמיוניים שנראים למטופל מציאותיים (vivid)
• Dreamlike state

ישנן תופעות לוואי רבות נוספות, ששיעור הופעתן אינו ידוע, לדוגמה:

• תלות
• תנועות טוניות-קלוניות (דמויות פרכוס)
• בחילה והקאה
• ציסטיטיס
• המטוריה
• לרינגוספאזם
• דיפלופיה
• עצירת נשימה
• Central diabetes insipidus (2)

אינטרקציות בינתרופתיות:

קיימות אינטרקציות בינתרופתיות בין קטמין לבין כל התרופות מקבוצת ה CNS depressants, הכוללים אופיואידים, קנאבינואידים ותרופות שינה מקבוצת Z (Zolpidem). הסכנה היא להחמרה של אפקט דיכוי מערכת העצבים המרכזית בשימוש של קטמין עם כל תרופה מקבוצה זו.

בנוסף, מיץ אשכוליות עלול להעלות את ריכוז הקטמין בדם, וגם שימוש במגנזיום.

מעכבי CYP3A4 עלולים להעלות את ריכוז הקטמין בסרום, ובכך להחמיר את אפקט דיכוי מערכת העצבים המרכזית של תרופה זו.

רשימה מלאה של התרופות שנמצאות באינטרקציה בינתרופתית עם קטמין נמצאת באתר UpToDate

הריון והנקה:

קטמין עובר את השליה (3,4). ההמלצה היא להשתדל להמנע מקטמין בזמן אינדוקציה של הרדמה אצל נשים בהריון ואצל יולדות, אולם במידה והתועלת עשויה לעלות על הסיכון, ניתן להשתמש במינונים קטנים של קטמין, אך עדיף להשתמש בחמרים אחרים.

מחקרים בבעלי חיים הראו שבהריון, שימוש בחסמי רצפטורים ל NMDA או חמרים שמעלים את הפעילות של GABA עלולים לגרום לעיכוב בהתפתחות המוח אצל עוברים. לכן ההמלצה היא לשקול שימוש בקטמין אצל נשים בהריון, אשר זקוקות לניתוח שמשכו עשוי להיות מעל שלש שעות (5).

אשר להנקה, לא ידוע אם קטמין בשימוש של אשה מניקה מגיע אל חלב האם, לכן ההמלצה היא להמנע מקטמין כטיפול קבוע אצל נשים מניקות וגם בניתוחים, מומלץ שלא להתשמש בחלב אם של אשה מניקה מיד אחרי ניתוח בו היה שימוש בקטמין, אלא להמתין ליצוב מלא לאחר הניתוח.

קטמין באי ספיקת כליות ובאי ספיקה כבדית:

אין צורך לבצע התאמות במינון למטופלים עם אי ספיקת כליות או אי ספיקה כבדית.

מקורות:

1. אתר UpToDate
2. Hatab SZ, Singh A, Felner EI, Kamat P. Transient central diabetes insipidus induced by ketamine infusion. Ann Pharmacother. 2014;48(12):1642-164
3. Ellingson A, Haram K, Sagen N, Solheim E. Transplacental passage of ketamine after intravenous administration. Acta Anaesthesiol Scand. 1977;21(1):41-44.
4. Little B, Chang T, Chucot L, et al. Study of ketamine as an obstetric anesthetic agent. Am J Obstet Gynecol. 1972;15:113(2):247-260.
5. Olutoye OA, Baker BW, Belfort MA, Olutoye OO. Food and Drug Administration warning on anesthesia and brain development: implications for obstetric and fetal surgery. Am J Obstet Gynecol. 2018;218(1):98-102.

The post תרופת החודש: קטמין, חלק שני / נכתב ע"י ד"ר הילי גלעדי first appeared on האגודה הישראלית לכאב.

23/12/2021

לזכרה של פרופסור פלורלה מגורה,

נכתב ע"י פרופ. אליעד דוידסון 

בצער רב נפרדנו השבוע מפרופסור פלורלה מגורה.

עבור הזקנים של המחלקה שהכירו ועבדו איתה היא הייתה דמות מופלאה,

מרדימה ורופאת כאב מעולה אך מעל לכל קולגה- ענקית.

היא הייתה מהאבות המייסדים של רפואת הכאב בארץ, והייתה ממקימי האגודה הישראלית לכאב.

פתחה במרכז הרפואי הדסה את אחת המרפאות הכאב הראשונות.

לאורך כל דרכה היא הביאה רוח רעננה של יוזמות מקוריות לטיפול בסובלים.

היא הייתה הראשונה בעולם לטפל ולפרסם את השימוש במורפין ספינלי להקלת כאב.

לאורך כל חייה היא הייתה פורצת דרך- הציעה להשתמש בבקלופן ספינלי להפחתת כאב וספסטיות.

אף בשנותיה האחרונות היא המשיכה לפתח ולחקור שימוש במציאות רבודה להקלת כאב וחרדה.

מעבר לכל זה – היא הייתה בן אדם. היא הייתה אהודה על הכל ותמיד נכונה לעזור בכל תחום.

פלורלה והחיוך המקסים שלה יחסרו לנו.

חברי האגודה הישראלית לכאב

הקליקו כאן לראיון שנערך עם פרופ' פלורלה מגורה בפינת "הכר את המומחה"

The post לזכרה של פרופסור פלורלה מגורה first appeared on האגודה הישראלית לכאב.

ההרשמה לוובינר מתבצעת דרך הקישור

https://medicwebinar.ravpage.co.il/09.01.22

The post וובינר: השימוש במשככי כאבים אופיואידים בישראל (ILSAM) - 9.1.22 first appeared on האגודה הישראלית לכאב.